המרכז האקדמי למשפט ולעסקים  
חיפוש
משפט דת ותרבות סוגי זכויות קבוצות מוחלשות

חופש המידע > פסיקה

פסיקה מיוני 2007 ואילך
ביהמ"ש המחוזי דחה עתירה לחשיפת נתונים בדבר מספר היתרי האזנת הסתר שניתנו ע"י ראש הממשלה (עת"מ 10591-09-13)

ביהמ"ש המחוזי בירושלים דחה עתירת חופש המידע שהוגשה מטעם האגודה לזכויות האזרח, לחשיפת נתונים בדבר מספר היתרי האזנת הסתר שניתנו ע"י ראש הממשלה במהלך חמש השנים האחרונות. ביהמ"ש קיבל עמדת המדינה, לפיה המידע המבוקש נופל בגדר סעיף 14 לחוק חופש המידע, כך שהחוק אינו חל עליו. נקבע שהמידע אותו מבקשת העותרת לקבל מוחזק רק בידי השב"כ, ומכאן, לפי סעיף 14 לחוק, שאין לגלות מידע זה. הובהר שעתירה לפי חוק חופש המידע בוחנת את בקשת המידע באספקלריה של הרשות המחזיקה במידע בפועל, ושהיא אינה עוסקת בשאלה איזו רשות צריכה הייתה להחזיק במידע. נפסק שכל עוד לא נקבע שנפל פגם בהחלטת ראש הממשלה להשאיר המידע בידי השב"כ, אין להתעלם מכך שהמידע מצוי בחזקתו של גוף שחוק חופש המידע לא חל עליו. (ניתן 14.05.14)




ביהמ"ש המחוזי דחה עתירה לגילוי מידע בדבר שכר ותנאי העסקת פרקליטים המועסקים בוועדת אתיקה של לשכת עוה"ד (עת"מ 36541-12-12)

ביהמ"ש המחוזי בת"א דחה עתירה לגילוי מידע על שכר ותנאי העסקת פרקליטים המועסקים בוועדת האתיקה המחוזית של לשכת עוה"ד. השופטת אגמון-גונן ציינה שזכות הפרט למידע מהווה תנאי מקדים להגשמת הזכות החוקתית לחופש ביטוי, וכן שחופש המידע חיוני כדי לקיים ביקורת ציבורית אפקטיבית על רשויות השלטון. עם זאת, השופטת קבעה שמידע הנוגע להכנסתו של אדם ושכרו הוא בגדר מידע הנוגע לענייניו הפרטיים של אדם, שחשיפתו מדורגת במקום גבוה במדרג הפגיעות בפרטיות. לפיכך דחתה השופטת טענת העותר שבעצם מינויים לתפקיד יש לראות בפרקליטים ככאלו שהסכימו מכללא לחשיפת המידע האמור. לגבי טענת העותר שיש לו אינטרס אישי מיוחד בגילוי המידע פסקה השופטת שבאיזון הכולל בין הזכות לפרטיות לחופש המידע, בשים לב לתועלת המוגבלת הנובעת מפרסום המידע אל מול עוצמת הפגיעה בפרטיות המשיבים, כי אין לפרסם המידע. (ניתן 25.02.14)




ביהמ"ש לעניינים מקומיים זיכה נאשם מעבירה של חנייה על מדרכה בשל אי פרסום מדיניות האכיפה (חע"מ 36864338)

ביהמ"ש לעניינים מקומיים בת"א זיכה נאשם, תושב ת"א, מעבירת החנייה שיוחסה לו. הנאשם הודה שחנה עם רכבו על המדרכה אך טען כי קיימת מדיניות אכיפה שמתירה בפועל חניה על מדרכות בשעות מסוימות – מדיניות שלא מפורסמת ע"י העירייה. השופטת תבור קיבלה טענת הנאשם וקבעה שלמרות שהוראות החוק קובעות איסור חניה על מדרכה, בפועל קיימת מדיניות אכיפה המבחינה בין שעות ומקומות. השופטת קבעה שמדיניות האכיפה הינה הנחיה מנהלית ולפיכך, שחובה על הרשות לפרסמה. השופטת קבעה שציבור החונים בת"א זכאי לדעת מהי מדיניות האכיפה, כך שיוכל לכלכל צעדיו בתבונה ומדעת. צוין שללא פרסום ההנחיות, גדל מרחב הטעות האפשרי מצד האזרח, וקטֵנה יכולתו למנוע את טעותו. נפסק שטעות הנאשם הייתה כנה ושהוא עשה כל שניתן כדי להימנע מביצוע העבירה. לפיכך נקבע שעומדת לנאשם הגנת טעות במצב הדברים. (ניתן 24.11.13)




ביהמ"ש המחוזי חייב משרד הביטחון בתשלום הוצאות בסך 10,000 ₪ בגין עיכוב בהמצאת מידע (עת"מ 31818-07-12)|

התנועה לחופש המידע עתרה לביהמ"ש המחוזי בת"א ע"פ חוק חופש המידע, בבקשה שיורה למשרד הביטחון למסור לידיה את כל המסמכים ופרטי המידע ששימשו אותו בקבלת ההחלטה להפסיק התמיכה בעמותת "לחופש נולד". העתירה הוגשה לאחר שמשרד הביטחון לא השיב לבקשת חופש המידע שהוגשה מטעם העותרת. לאחר הגשת העתירה הועברו לעותרת המסמכים, ולאור כך הוסכם כי העתירה תימחק. לעניין פסיקת הוצאות ציינה השופטת גדות כי היא לא שוכנעה שהצורך בבדיקת המידע ע"י הגורמים המוסמכים הצדיק עיכוב כה גדול בהמצאת המידע לעותרת. לאור האמור נפסק כי משרד הביטחון ישלם לעותרת הוצאות בסכום כולל של 10,000 ₪. (ניתן 26.5.13)




ביהמ"ש המחוזי פסק הוצאות בסך 20 אלף ₪ לטובת עותרים שעתירתם הביאה המדינה לפרסום מידע ע"פ חוק חופש המידע (עת"מ 27605-01-11)

ביהמ"ש המחוזי בת"א מחק עתירה שהוגשה ע"פ חוק חופש המידע, לחיוב המדינה למסור מידע בעניין מדיניות מתן היתרי כניסה ועבודה לעובדים פלסטיניים. לאחר הגשת העתירה ולאחר קיום דיון, נמסר לעותרים, ארגון גישה ועמותת קו לעובד, מידע רב. השופטת אגמון-גונן קבעה שלאור האמור, ולאור התחייבות המדינה שכל הנהלים והחוזרים נשוא העתירה "יפורסמו באינטרנט בשפה הערבית", שהעתירה מוצתה ושדינה להימחק. ביחס לפסיקת הוצאות נקבע שהעתירה הניעה המדינה לפעול לפרסום מידע שהייתה חייבת לפרסם, גם מבלי שידרשו זאת ממנה. לפיכך נקבע שראוי לפסוק לטובת העותרים הוצאות ממשיות, אף שההליך הסתיים במחיקת העתירה. השופטת קבעה שיש להתחשב בזמן הרב שחלף מיום הגשת העתירה ועד למועד שבו התייתרה, ומאידך שיש לתת משקל לעובדה שהמדינה מסרה לעותרים את מלוא המידע המבוקש. נפסק שהמדינה תישא בהוצאות העותרים, בסך 20 אלף ₪. (ניתן 19.5.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי דחה עתירה להורות למשרד האוצר למסור מידע אודות תקציב המדינה (עת"מ 40325-01-13)

העותרים, התנועה לחופש המידע ומספר ארגונים חברתיים, עתרו לביהמ"ש המחוזי בירושלים בבקשה שיורה למשרד האוצר למסור להם מידע שהתבקש על-ידם ע"פ חוק חופש המידע, אודות הצעת תקציב המדינה לשנת 2013. ביהמ"ש המחוזי דחה העתירה. השופט מינץ ציין שע"פ חוק חופש המידע לכל אזרח או תושב הזכות לקבל מידע, ועם זאת שהרשות אינה מחויבת למסור כל מידע שברשותה. השופט קיבל טענת המדינה שהיא אינה מחויבת למסור המידע המבוקש שכן, ע"פ סעיף 9(ב) לחוק, המדובר במידע על אודות מדיניות המצויה בשלבי עיצוב. בעניין זה צוין ש"הדברים נמצאים עדיין בשלב המקדמי של הדיונים ובוודאי לא הגיעו לכלל הצעה או המלצה סופית". ביהמ"ש דחה גם את טענת העותרים לפיה אי חשיפת המידע מונעת מהציבור לבקר את התקציב המתגבש ולהביע את דעתו עליו, מהטעם ש"אין בה ממש".(ניתן 30.4.13)




בג"ץ: בעקבות חשיפת פרוטוקולים של דיוני ועדת טרכטנברג הוחלט על מחיקת עתירה לפרסום הפרוטוקולים (בג"ץ 9402/12)

התנועה לחופש המידע עתרה לביטול החלטה על העברת מידע מדיוני "הוועדה לשינוי חברתי כלכלי" (ועדת טרכטנברג) לארכיון המדינה (הגנזך), ולחלופין, למסירת החומר לידיה. המדינה טענה כי המדובר בדרך פעולה מקובלת לשמירת חומר מדיוני וועדות, וכי אין בעצם ההעברה לארכיון כדי למנוע את העברת החומר לגורם אחר, בהתאם לתקנות הארכיונים (עיון בחומר ארכיוני המופקד בגנזך המדינה). העותרת הביעה חשש מפני הפיכת ארכיון המדינה ל"מקלט חופש מידע". כמצוין בפסק הדין, לאחר הגשת העתירה פורסמו שבעה פרוטוקולים מתומללים של דיוני הוועדה שלא היו פתוחים לציבור. בעקבות ההדלפה, הוחלט במשרד ראש הממשלה כי אין עוד טעם להשאיר הפרוטוקולים בסטאטוס "חסוי". לפיכך הוענק לפרוטוקולים סטאטוס "גלוי", והם נפתחו לעיון הציבור גם בארכיון המדינה. לאור האמור הוחלט כי העתירה הפכה תיאורטית והוחלט על מחיקתה. (ניתן 23.4.13)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביה"ד האזורי לעבודה דחה בקשה לחייב הנהלת בתי המשפט בעלות הפקת מידע שברשותה (ת"ב 31889-05-10)

במסגרת בקשה לביטול פסק בוררות ביקשה המבקשת, צד להליך הבוררות, מהנהלת בתי המשפט פירוט של תיקים שיש בהם בכדי להוכיח טענתה כי הבורר שדן בעניינה, היה נגוע במשוא פנים. המבקשת ביקשה המידע גם במסגרת בקשת חופש מידע, שבתגובה לה ציינה הנהלת בתי המשפט שעלות הפקת המידע תעלה כ- 30 אלף ₪. השופט גולדברג מביה"ד האזורי לעבודה בירושלים קבע שע"פ תקנה 53 לתקנות ביה"ד (סדרי דין), הנהלת בתי המשפט הינה במעמד של צד אדם המתבקש להעיד או להציג מסמכים, ואולם שאין להטיל על המדינה העלויות האמורות. השופט לקח בחשבון העובדה שהמבקשת החלה בהליכי בקשת מידע לפי חוק חופש המידע, ולא מיצתה הליכים אלו. צוין שחופש המידע אינו ערך מוחלט ואין לאפשר למבקשת לעקוף את דרישת תשלום האגרה, במסגרת הליכים לפי תקנה 53. (ניתן 8.1.13)




בעקבות ערעור של המוקד להגנת הפרט חזר משרד הפנים מדרישתו לגבות תשלום עבור מידע בניגוד לחוק חופש המידע (עש"א 10235-09-12)

המוקד להגנת הפרט ערער לבימ"ש השלום בירושלים כנגד החלטת משרד הפנים לגבות סכומים גבוהים מהקבוע בדין, לשם טיפול בבקשת חופש מידע שהגיש המוקד. בבקשתו ביקש המוקד, בין היתר, נתונים בעניין בקשות לאיחוד משפחות שהגישו תושבי מזרח ירושלים. ממשרד הפנים נמסר כי הנפקת המידע תארך כ-15 שעות, ועלות ההכנה תעמוד על 3,250 ₪. עוד נאמר כי שירותי ניהול המידע של רשות האוכלוסין עברה לטיפול חברה פרטית. בערעור נטען כי התשלום הנדרש גבוה מהתשלום אותו ניתן לגבות בהתאם לחוק חופש המידע, וכי דרישה זו פוגעת בזכות הציבור לחופש המידע. עוד נטען שהדרישה מסכלת את מטרות היסוד של חוק חופש המידע שהן שקיפות, נגישות למידע וקידום ההגנה על זכויות אדם. בתשובה לערעור הסכים משרד הפנים לגבות התשלום בהתאם להוראות החוק. לאור האמור הערעור נמחק בהסכמת הצדדים. (ערעור הוגש בתאריך 02.09.12)


למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון דחה ערעור הביטוח הלאומי על חיובו להעביר רשימת מעסיקים לעו"ד (עע"ם 7744/10)

ביהמ"ש העליון דחה ברוב דעות את ערעור המוסד לביטוח לאומי על החלטת ביהמ"ש המחוזי שחייבה אותו להעביר לעו"ד רשימה של כ-2,500 מעסיקים שלא התנגדו להעברת פרטיהם. ביהמ"ש דחה טענת המל"ל שהעברת הרשימה מחייבת הקצאת משאבים בלתי סבירה, וזאת לאור החלטת ביהמ"ש המחוזי שהתנה את העברת המידע בכך שהמשיבה תשא בעלות הפנייה למעסיקים. בנוסף דחה ביהמ"ש טענת המל"ל שהעברת הרשימה תפגע בזכויות המעסיקים, לרבות זכותם לפרטיות. נקבע שאפשרות המעסיקים להתנגד להעברת פרטיהם מקהה את הפגיעה האפשרית בהם. השופט עמית, בדעת מיעוט, גרס שיש לקבל הערעור. לגישתו, יש להבחין בין סוגי מידע שונים ולצמצם עתירות לפי חוק חופש המידע שהוגשו ע"י גורמים שיש להם אינטרס מסחרי-כלכלי במידע הנמצא בידי הרשות המנהלית. ביהמ"ש קיבל טענת המל"ל לפיה אין לכלול את שמה של המשיבה בפנייה למעסיקים. (ניתן 15.11.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון דחה ערעור המדינה וחייב אותה בפרסום מסמך הנוגע המינימום הנדרש לקיומם של תושבי עזה מבחינה תזונתית (עע"ם 3300/11)

ביהמ"ש העליון דחה ערעור המדינה על החלטת ביהמ"ש המחוזי אשר חייב אותה, במסגרת חוק חופש המידע, למסור לארגון "גישה" טיוטת מסמך שבמסגרתו קבעה לכאורה המדינה את המינימום הנדרש לקיומם של תושבי עזה מבחינה תזונתית, וזאת כחלק ממדיניות ההסגר שהייתה בתוקף עד יוני 2010. ביהמ"ש קיבל הערעור בעיקר מהטעם שהמדינה לא נימקה מהם הטעמים העומדים בבסיס טענתה כי המדובר במידע רגיש שלא ניתן לגלותו. השופטת חיות ציינה שישנה חשיבות ציבורית גם בפרסום טיוטות ואף מסמכים שלא שימשו בסופו של יום כבסיס למדיניות שיושמה. בעניין זה צוין ש"גילוי מידע אודות מדיניות שנבחנה ולא יושמה מתיישב היטב עם הרציונלים העומדים בבסיס הזכות לקבל מידע ובהם שמירה של שקיפות פעולות השלטון". השופט ג'ובראן ביקר בחריפות את התנהלות המדינה תוך שהוא קובע כי היא הייתה בלתי סבירה בנסיבות העניין.(ניתן 05.09.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון: על משרד החינוך לפרסם תוצאות מבחני המיצ"ב (עע"ם 1245/12)

ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור התנועה לחופש המידע על החלטת ביהמ"ש לעניינים מנהליים בירושלים שלא לחשוף בחתך בית ספרי את תוצאות מבחני המיצ"ב הנערכים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים. ביהמ"ש דחה טענת משרד החינוך כי פרסום התוצאות יביא לשיבוש ממשי בתפקוד מערכת החינוך. השופט ריבלין ציין בעניין זה שביקורת מטעם הציבור היא ביקורת ראויה ורצויה, ושבמדינה דמוקרטית היא חשובה לעתים מביקורתם של בתי המשפט. ביחס לטענת המשרד שפרסום המידע יוביל לתהליך חברתי שלילי של הגדלת פערים בחברה כתוצאה מבחירות אוטונומיות של הורים שיחשפו למידע, נקבע שאין עילה בחוק חופש המידע המאפשרת להסתיר המידע בשל טעם זה. מעבר לכך ציין ביהמ"ש שהכוונת התנהגותם של פרטים על-ידי הסתרת מידע הינה פסולה ופוגעת בזכות הפרט לאוטונומיה, לבחירה חופשית ולזכותו של אדם לכתוב בעצמו את פרקי סיפור חייו. (ניתן 23.08.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי: על המדינה לחשוף פרטי הגופים המשמשים כמעסיקים למבצעי עבודות שירות (עת"מ 34952-06-11)

ביהמ"ש המחוזי מרכז קיבל עתירת עיתון "הארץ" כנגד שירות בתי הסהר ע"פ חוק חופש המידע, לקבלת פירוט מלא של המוסדות והגופים שאליהם מופנים, לצורך נשיאה בעונש, מי שהורשעו ונידונו לעונש של מאסר בתנאי עבודות שירות או לעונש של שירות לתועלת הציבור. ביהמ"ש דחה את טענת המדינה כי חשיפת הפרטים תשבש את עבודת הרשות ותפגע בפרטיות הגופים וזאת מטעם שלא הוכח שהמדובר בחשש לוודאות קרובה לפגיעה בעבודת הרשות. השופט שילה קבע גם שהמדינה לא שקלה את החשיבות הגדולה בחשיפת המידע. משמעות סירוב המדינה לחשוף המידע, משמעותו שאין המדינה מאמינה ביכולתם של הנידונים להשתקם ולהתחנך. עוד נקבע שבסירובה מתעלמת המדינה מהתועלת שבפרסום והיא באפשרות הניתנת לה ולציבור לפקח על התאמת המועסק למעסיק, ובאפשרות לפקח על ההטבה ניתנת למוסדות המעסיקים בהעסקת עובדי שירות ללא תשלום. (ניתן 17.06.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש העליון: החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית אינה "רשות מינהלית" ע"פ חוק חופש המידע (בר"ם 3922/12)

ביהמ"ש העליון קיבל את ערעור החטיבה להתיישבות בהסתדרות הציונית וקבע שחוק חופש המידע לא חל עליה שכן היא אינה "רשות ציבורית" ע"פ חוק חופש המידע. ביהמ"ש קיבל בעניין זה את טענת החטיבה כי שר המשפטים לא קבע פוזיטיבית – כנדרש בסיפא סעיף 2(10) לחוק חופש המידע – כי החטיבה הינה "רשות ציבורית" לצורך חוק חופש המידע, ומשכך אין הוראות חוק זה חלות עליה. לפיכך נקבע כי ההליך המשפטי במסגרתו מבקש ארגון "יש דין" לקבל מידע מהחטיבה, יעבור מביהמ"ש לעניינים מנהליים לביהמ"ש המחוזי ב"כובעו" כבימ"ש אזרחי. השופט פוגלמן ציין כי אין בהחלטתו בכדי לקבוע כי החטיבה אינה מחויבת לספק מידע, או לשלול הטענה שחובת הגילוי מוטלת עליה מכוח עקרונות המשפטי המינהלי, עצם היותה גוף "דו-מהותי", ולנוכח תפקידה ומעמדה. (ניתן 08.07.12)




ביהמ"ש המחוזי דחה בקשת המדינה לאיסור פרסום גורף של עדויות חוקרי שב"כ (תפ"ח 11230-01-12)

ביהמ"ש המחוזי בנצרת דחה בקשת המדינה כי עדויות חוקרי השב"כ שנשמעו בדלתיים סגורות לא יפורסמו. ההחלטה ניתנה במסגרת בקשת הנאשמים ועיתון "הארץ", לעיון בתיק ולחשיפת פרוטוקול עדויות חוקי השב"כ. השופט יצחק כהן ציין שעקרון פומביות הדיון הינו עקרון על – חוקתי, המהווה אדני יסוד במדינה מודרנית, נאורה ומתוקנת. עקרון זה הינו עקרון מרכזי בשיטת המשפט הישראלי, שמהותו הגנה על זכות הציבור לדעת ומניעת פגיעה בעקרונות יסוד כגון חופש הביטוי וחרות האדם. לפיכך קבע השופט שלא ניתן לקבל את עמדתה הגורפת של המדינה באשר לאיסור מוחלט של הפרסום, וזאת במיוחד לאור כך שהרכב השופטים בחן הפרוטוקולים ולא מצא מקום לאיסור גורף. נקבע שעל המדינה לפעול לאור ההחלטה, תוך שהובהר שהיא רשאית למחוק מהפרוטוקולים מידע חסוי. (ניתן 19.06.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש המחוזי חייב המועצה המקומית שבלי בתשלום הוצאות משפט בגין אי המצאת מידע ע"פ חוק חופש המידע (עת"מ 21003-03-12)

התנועה לאיכות השלטון פנתה למועצה המקומית שבלי והממונה על יישום חוק חופש המידע במועצה, לקבלת מידע הנוגע להליך מכרז באשר לניהול והפעלת בית ספר התיכון שיבלי. לאחר שפניות התנועה לא נענו עתרה התנועה לביהמ"ש המחוזי בנצרת. לאחר הגשת העתירה מסרה המועצה את המידע המבוקש לתנועה. ביהמ"ש ציין כי הזכות למידע והיקפה הרחב נובעים מחיוניותה לקיומו ולתפקודו התקין של המשטר הדמוקרטי, וכי עיון בחומר הנוגע לפעולת רשות ציבורית בכלל, ובהליך מכרז בפרט, הוא בעל חשיבות רבה. הודגש כי רשות ציבורית ונבחרי ציבור חייבים לשמש דוגמא, אות ומופת ביישום החוק ובהתנהלות ראויה, ושאין כל הצדקה להתנהלות המשיבים בעניין זה. לאור האמור, ובהתחשב בכך שהחומר המבוקש הומצא בטרם התקיים דיון ראשון בתיק, הוחלט על מחיקת העתירה תוך חיוב המועצה והממונה בהוצאות המשפט. (ניתן 23.04.12)




ביהמ"ש המחוזי חייב את משרד הבריאות לפרסם מידע שעניינו פערים בין קופות החולים בקבלת שירותי רפואה (עת"מ 883/07)

ביהמ"ש המחוזי בירושלים קיבל עתירת התנועה לחופש המידע וחייב את משרד הבריאות למסור לידיה מידע שעניינו פערים בקבלת שירותי רפואה, בחתך לפי קופות החולים השונות, כפי שעולה מדו"ח משנת 2006. ביהמ"ש דחה טענות משרד הבריאות וקופות החולים, בין היתר, שהמידע המבוקש לא קיים ושעל המידע חל חיסיון מכוח חוק זכויות החולה. נקבע שככל שהמידע המבוקש מצוי בידי הרשות, גם אם באופן שאינו זהה במדויק לזה שביקשה העותרת, לא ניתן להימנע ממסירתו על בסיס הטענה שהמידע "אינו קיים". בעניין טענת החיסיון נקבע שפרויקט המדדים הלאומי מכוחו נוצר המידע המבוקש לא הוגדר מפורשות כפרויקט המתנהל במסגרת של "ועדת בקרת איכות". עוד צוין כי חשיפת המידע אינה מנוגדת לתכלית החיסיון הבא לאפשר לרופאים וגורמים נוספים המעידים בפני וועדות, להעיד ולהתבטא ללא מורא. לאור האמור העתירה התקבלה. (ניתן 15.05.11)




בג"ץ דחה עתירה לפרסום מקורות הקרינה של משדרי ה – DTT למרות האינטרס הציבורי בגילוי המידע (בג"ץ 2007/11)

בג"ץ דחה עתירתו של אדם לפרסום המיקום המלא והמדויק של מקורות הקרינה של משדרי ה – DTT, המשמשים להפצת שידורי ערוצי הטלוויזיה הפתוחים לציבור. בג"ץ קיבל את חוות דעת מפקד פיקוד העורף כי מתקיים חשש ממשי לפגיעה קשה בביטחון המדינה ובשלום הציבור אם יפורסם המידע המבוקש. בין היתר צוין שבשעת חירום מתמקדת ההסברה של פיקוד העורף באמצעי התקשורת ההמוניים, וכי הטלוויזיה הינה כלי מרכזי מבין האמצעים האלה לצורך העברת הנחיות לציבור. ביהמ"ש הסכים עם העותר כי קיים אינטרס ציבורי לפרסום המידע. יחד עם זאת ציין כי לאור הוראת סעיף 9 לחוק חופש המידע, אין לרשות למסור מידע שבגילויו יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה. נקבע שלאור האמור, ולאור כך שהמשדרים אינם מוסתרים מהציבור וכי הרשות נוהגת למסור מידע אודותיהם לפונה היחיד, יש לדחות העתירה. (ניתן 05.02.12)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לעניינים מנהליים: חובה על עירייה ליידע אדם שפנה אליה בבקשה לקבלת מידע כי עליו לפנות בבקשה ע"פ חוק חופש המידע (עת"מ 18556-08-11)

העותר, אדם נכה שבקשתו להקצאת מקום חנייה נדחתה ע"י וועדה מטעם עיריית חדרה, עתר לביהמ"ש לעניינים מנהליים בחיפה ע"פ חוק חופש המידע בבקשה לקבלת החלטת הוועדה ופרוטוקול הדיון שנערך בעניינו. עיריית חדרה טענה, בין היתר, שהעותר לא הגיש בקשתו לקבלת המסמכים ע"פ החוק, ובהיעדר פנייה שכזו דין העתירה להידחות. נקבע שלמרות שהעותר לא פנה בבקשת חופש מידע לממונה על חופש המידע בעירייה, הרי שהעירייה היא שפעלה שלא כדין וזאת מכיוון שלא הפנתה אותו לממונה עם קבלת פנייתו. צוין שעירייה אינה יכולה להפנות אדם לגורם מוסמך בעירייה ולאחר שזה פונה לאותו גורם, לטעון כי לא הגיש פנייתו כראוי ע"פ החוק. לאור האמור נפסק שפניית העותר תועבר לממונה על חופש המידע וזה יעביר לידיו את החומרים המבוקשים. (ניתן 11.10.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ: זכות העיון בחומר חקירה אינה עומדת לגורם שקיבל הודעת קנס מינהלי (בג"ץ 93/06)

העותרות, שתי חברות לתשתיות אשר קיבלו הודעות קנס מינהלי בגין העסקה שלא כדין של מהגרי עבודה, עתרו בבקשה לעיין בחומר החקירה שנאסף נגדן, על מנת להחליט האם לשלם הקנס או לעמוד למשפט. בין היתר נטען שקבלת חומר החקירה ישווה את מצבן למצב של נאשמים בפלילים, הזכאים לעיון שכזה בחומר חקירה. בג"צ דחה טענה זו, היות וזכות העיון בחומר החקירה קמה לנאשמים רק לאחר הגשת כתב האישום, ולא בשלב מוקדם יותר. ביהמ"ש קיבל טענת העותרות שזכות העיון יכולה לעמוד להן גם מתוקף עקרונות היסוד של ההליך המנהלי ואולם הדגיש שזכות זו אינה מוחלטת אלא כפופה לסייגים ומגבלות שנועדו להבטיח אינטרסים נוגדים. בנסיבות דנן נקבע שמכלול הנתונים שניתן בפועל לעותרות הינו מידע מספק לצורך קבלת החלטה בעניין, ועל-כן, ההחלטה שלא להיעתר לבקשת העותרות הינה סבירה בנסיבות העניין. (ניתן 02.08.11)




בית המשפט העליון: על רשות ציבורית להיענות לבקשה לפי חוק חופש המידע אלא אם הדבר ייצור "הכבדה ממשית" על פעולת הרשות (עע"ם 2398/08)

המשיב פרסם מאמר בו גינה את תפקודו של הרב הצבאי הראשי, בעקבותיו הוגש נגדו כתב אישום בעבירה של העלבת עובד ציבור. לצורך ביסוס טענותיו, פנה המשיב למשרד המשפטים בבקשה לעיין בכל ההחלטות על העמדה לדין בעבירות המגבילות את חופש הביטוי. בקשתו נדחתה בטענה שהטיפול בבקשתו יחייב "הקצאת משאבים בלתי סבירה" כקבוע בחוק חופש המידע. בית המשפט העליון פסק כי זכות העיון תיסוג רק היכן שהיענות לבקשה תיצור הכבדה ממשית שהיא בעלת זיקה להקצאת המשאבים ואשר תביא לשיבוש סדר העדיפויות של הרשות המינהלית באופן המחייב אותה להסיט משאב קיים ממשימתו העיקרית למשימה אחרת. כן נקבע, כי כאשר קיים אינטרס אישי ממשי בבקשה לעיון לפי חוק חופש המידע יש בכך כדי לחזק את זכות העיון הציבורית,ולהרחיב את זכות העיון. עתירתו של המשיב התקבלה חלקית והותר לו לעיין בהחלטות העמדה לדין שניתנו במשך תקופה של שלוש שנים. (ניתן 19.6.2011)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי הורה למשרד הבריאות לפרסם דו"ח על הפערים בשירות בין קופות החולים השונות (עת"מ 883-07)

העותרת, התנועה לחופש המידע, ביקשה בעתירתה להורות למשרד הבריאות למסור לידיה מידע המוצג בדו"ח רפואי משנת 2006, שעניינו פערים בקבלת שירותי רפואה, בחתך לפי קופות החולים השונות. לטענת העותרת, מדובר במידע בעל חשיבות ציברוית רבה שגילויו יסייע לקדם את הזכויות לבריאות ולשוויון. משרד הבריאות סירב למסור את הנתונים בטענות שונות, אך אלה נדחו כולן על ידי בית המשפט לעניינים מנהליים. נקבע, כי החיסיון לפי חוק זכויות החולה ולפי חוק חופש המידע אינו חל על המידע המבוקש, וכי אין ממש בטענות המשיבים, כי מדובר במדיניות בשלבי עיצוב וכי פרסום הנתונים יפגע בתפקודה התקין של הרשות. לאור האמור הורה בית המשפט על פרסום המידע המבוקש ופסק הוצאות לטובת העותרת. (ניתן 15.5.11)




בית המשפט המחוזי הורה להנהלת בתי המשפט להעביר לידי "דה מרקר" מידע אודות מספר ומצב התיקים הפתוחים בבתי המשפט (עת"מ 43366-03-10)

העותרים, עיתון "דה מרקר" וכתבת העיתון, מבקשים מהנהלת בתי המשפט לחשוף בפניהם מידע בדבר מספר התיקים הפתוחים בבתי המשפט ומשך הזמן בו הם פתוחים. לטענתם עניינם במידע נובע מרצונם לעשות בו שימוש לצורך פרסום כתבת תחקיר. כן נטען, כי אי העברת המידע תהווה פגיעה בחופש העיסוק של העותרים, ביכולתם לממש את זכותם לחופש הביטוי העיתונאי, וביכולתו של הציבור ללמוד באמצעותם עובדות הנוגעות להתנהלות הרשות השופטת. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי מסירת מידע אודות עבודתם של השופטים תחזק את אמון הציבור בשופטים ובמערכת המשפט, וכי החשש מפני פרסום כתבה מעין זו אינו יכול להצדיק הימנעות מגילוי המידע. כן נקבע, כי חשיבות השמירה על חופש הביטוי בעניין זה רבה שכן על עבודת השופטים להיות חשופה לביקורת ציבורית. (14.4.11)




בית המשפט לעניינים מנהליים הורה לחשוף מסמכים הנוגעים לקווים האדומים להכנסת מזון לרצועת עזה (עת"מ 2744/09)

עמותת גישה עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים מכוח חוק חופש המידע, בבקשה להורות למשיבים לחשוף מסמכים שונים הנוגעים לקביעת כמות מוצרי המזון המועברת לרצועת עזה ובהם מצגת הקווים האדומים, הקובעת מהו המינימום ההכרחי של מוצרי המזון שיש להעביר. בית המשפט דחה את טענת המשיבים כי אין לפרסם את המצגת כיוון שמדובר בטיוטה, וקבע שטעם זה כשלעצמו אינו מצדיק איסור פרסום. כן נדחתה הטענה, כי מדובר במידע רגיש, כיוון שהמשיבים לא הבהירו מדוע לטענתם זהו מידע רגיש שאין לגלותו ובכך לא עמדו בחובת ההנמקה של הרשות. נקבע, כי בנוסף לאינטרס הציבורי בחופש המידע ולצורך בשקיפות קיים אינטרס בפרסום שכן מדובר במסמך הנוגע לשמירה על בריאות ובטחון הציבור. המשיבים חויבו לפרסם את המידע וכן חוייבו בהוצאות בסך 12 אלף ש"ח. (ניתן 22.3.11)




בית המשפט לעניינים מנהליים חייב את מנהל מקרקעי ישראל לחשוף מידע בנוגע לרישום קרקעות באזור סידני עלי בהרצליה (עת"מ 1613-08)

בעתירה לבית המשפט המחוזי בתל אביב ביקש העותר פרטים בנוגע לזכויותיו בקרקע באזור סידני עלי בהרצליה בהתאם לחוק חופש המידע. העותר טען כי מנהל מקרקעי ישראל לא סיפק הוכחות לכך שהרישום מעיד כי אין לו זכויות בקרקע וכי המנהל התחמק ממתן תשובה ראויה משך שנתיים. בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת העותר, חייב את המנהל לספק לו פירוט הרישום בקרקע תוך שלושים ימים, ובשל הסחבת בה נקט וזלזולו בעותר, חייב את המנהל בהוצאות העותר בסכום של 35 אלף ש"ח. (ניתן 21.02.2011)




הוגשה עתירה לפי חוק חופש המידע לגילוי הקריטריונים ליציאת אנשים מרצועת עזה (עת"מ 22557-02-11)

בקשותיהם של תושבי עזה, לאישורי כניסה מיוחדים לארץ (למטרת טיפול רפואי, ביקורי משפחות, השתלמויות וכו) נבחנות על ידי המשיב, מתאם פעולות הממשלה בשטחים (מתפ"ש) על פי קריטריונים המשתנים מעת לעת, שאותם הוא נמנע מלמסור לעותרות. העותרות - עמותת גישה, המוקד להגנת הפרט, ורופאים לזכויות אדם, מבקשות מבית המשפט לחייב את המשיב לפרסם את הקריטריונים שעל פיהם נבחנות בקשות היציאה של תושבי עזה בהתאם לחוק חופש המידע. לטענתן, זכות הציבור לדעת הינה עיקרון יסוד במשטר דמוקרטי, בנוסף, חופש המידע מקדם ערכים יסודיים כמו שויון, שלטון החוק, כיבוד זכויות האדם, ושקיפות השלטון. יתרה מזאת, טוענות העותרות, בהעדר קריטריונים ברורים לאישור הבקשות, ובשל עמימות מדיניותו של המשיב, הן מתקשות מאוד לסייע לפונים אליהן לעזרה. הוגשה ביום 10/2/2010

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מנהליים חייב את קופ"ח כללית לחשוף את ההסכם מכוחו קיבלה תרומות ממשפחת שניידר (עת"מ 2032-08)

העותרת, התנועה לחופש המידע עתרה לביהמ"ש לעניינים מנהליים לאחר שקופ"ח כללית סירבה לבקשותיה לחשוף את ההסכם מכוחו תרמה משפחת שניידר את ביה"ח שניידר לילדים. לטענת העותרת הצורך בחשיפת ההסכם נובע מכך שעלה חשש שבתנאי ההסכם ניתנה למשפחת שניידר הזכות להתערב במינויים לתפקידי ניהול בביה"ח. בית המשפט קבע שבאיזון בין החשש לפגיעה בפרטיות התורמים והאינטרס הציבורי כלכלי לעידוד תרומות מחד לבין הזכות לקבלת המידע מאידך, גוברת הזכות לקבלת המידע, וזאת לאור העובדה שזהות התורמים ממילא ידועה לכולם שכן בית החולים נקרא על שמם. באשר לחשש כי גילוי ההסכם יפגע בנכונות תורמים להמשיך ולתרום נקבע כי ספק אם חשש זה נכנס לגדר סייגי החוק, וכן כי גילוי פרטי ההסכם יעשה ללא הפרטים הנוגעים לסכומי התרומה ומועדי ודרכי התשלום.(ניתן 21/2/2011).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה לקבלת נתונים מהשב"כ על הגבלת מפגש עו"ד – עציר מטעמים של ביטחון המדינה (בג"ץ 2662/09)

בג"צ דחה עתירה לקבלת נתונים מהשב"כ בנוגע להיקף השימוש בנוהל הגבלת מפגש עו"ד – עציר, בין השנים 2004 – 2008. נטען שבשל כך שהזכות להיוועץ עם סנגור הינה זכות בסיסית, הרי שמניעת מפגש בין עו"ד ללקוחו העצור מטעמי ביטחון, גם אם הדין מתיר לעשות כן, טומנת בחובה פגיעה קשה בזכויות העצור. לטענת העותרים, מסירת המידע תתרום לקיומו של דיון ציבורי בעניין. בפסק דינו קבע השופט הנדל כי מכיוון ששוכנע שקבלת העתירה ומסירת המידע, ואף באופן חלקי, עלולה לפגוע בביטחון המדינה, דין העתירה להידחות. בהחלטתו זו ציין השופט הנדל כי לאור האמור אין הוא נדרש לסוגיות נוספות שעלו במסגרת העתירה, כגון תחולת הוראות חוק חופש המידע על השב"כ. (ניתן 04.01.11)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ דחה עתירה כנגד העברת שירות המענה הטלפוני של המוסד לביטוח הלאומי לידי קבלן פרטי (בג"ץ 11193/07)

בג"צ דחה עתירת עמותת "כן לזקן – לקידום זכויות הזקנים", כנגד ההחלטה להעביר את שירות המענה הטלפוני של המוסד לביטוח הלאומי לידי קבלן פרטי. נטען שההחלטה עלולה לפגוע בציבור בשל פערים שעלולים להיווצר בין התשובות שינתנו לפונים לבין המידע שאמור להינתן להם. ביהמ"ש ציין שישנה חשיבות למזער את הפגיעה בנגישותו של כל תושב למידע שהוא זקוק לו ממוסד כמו הביטוח לאומי, המשרת ציבור רחב מאוד ובהם אנשים קשי-יום. יחד עם זאת נקבע שההסדר המוצע, על פיו פניות הנוגעות למידע כללי יהיו בטיפול המוקדנים, בעוד שפניות המחייבות מענה ענייני, מורכב ומהותי יישארו בידי פקידי המוסד, הינו סביר. בנסיבות אלו, ובהסתמך על כך שעובדי הקבלן יוכשרו ויפוקחו באופן שוטף ע"י המוסד, העתירה נדחתה. (ניתן 08.11.10)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

ביהמ"ש לעניינים מנהליים: מסירת מידע אישי על נישומים פרטיים מהווה פגיעה פסולה בפרטיותם (עת"מ 62-10)

העותרת, חברת עורכי- דין, עתרה לביהמ"ש לעניינים מנהליים בבקשה שיורה לממונה על חוק חופש המידע בעיריית עפולה להעביר לידיה את שמותיהם ומענם של נישומים המחזיקים נכסים מעל 300 מ"ר, והמסווגים כעסק לצורך ארנונה, וזאת בהתאם לחוק חופש המידע. ביהמ"ש ציין שהזכות לקבלת מידע הינה זכות יחסית, אשר מולה עומדת זכותו של אדם לפרטיות, המעוגנת בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נקבע שמסירת מידע בנוגע לאנשים פרטיים, שמם, מענם וגודל שטחו של ביתם, מהווה פגיעה של ממש בפרטיות. על כן, ומכיוון שהמידע נועד לצורך פרטי של העותרת ושאין עניין ציבורי חיוני המצדיק את גילויו, נפסק שאין מקום למסור את המידע. יחד עם זאת אישר ביהמ"ש לעיין במידע המבוקש ככל שהוא מתייחס לתאגידים. (ניתן 17.10.10)




בית המשפט לעניינים מנהלים הורה לוועדה המייעצת לענייני פליטים לחשוף את פרוטוקול הדיונים הפנימי בפני מבקש מקלט שבקשתו נדחתה (עת"מ 22336-04)

העותר, פליט מסומליה, ביקש לקבל מקלט מדיני בישראל. בקשתו נתמכה על ידי נציב האו"ם לפליטים. בקשתו הובאה בפני הוועדה המייעצת לשר הפנים, אך זו דחתה את בקשתו וכן סרבה לבקשותיו לקבל את פרוטוקול הוועדה או את הנימוקים שעמדו בבסיס ההחלטה. ביהמ"ש קבע שבבסיס חוק חופש המידע עומדת תפיסת גילוי רחבה הנובעת מחיוניות הזכות למידע לתפקוד תקין של משטר דמוקרטי. אמנם, הפרוטוקולים של הוועדה המייעצת לענייני פליטים מוגדרים כדיונים פנימים ובכך מוגנים מחובת גילוי המידע, אך במקרה בו עומד עניין כבד משקל על הפרק, אין נימוק זה לכשלעצמו מספק להצדקת סירוב חשיפת המידע . במקרה הנדון מבקש המידע זקוק לו לשם קידום עניינו, דבר הגובר על הקושי שעלול להווצר בוועדה בעת קיום דיונים (ניתן 21.10.10).




בית המשפט לעניינים מנהליים: מסירת מידע לידי תושבי יפו המוסלמים אודות ההקדש המוסלמי בעיר עלולה לפגוע ביחסי החוץ של ישראל (עת"מ 1201-07)

בעתירה שהתבססה על חוק חופש המידע ביקשו תושבי יפו המוסלמים, יחד עם "עמותת יפו לזכויות אדם" להורות לאפוטרופוס לנכסי נפקדים ולועד הנאמנים לנכסי הוואקף, למסור להם מידע אודות נכסי ההקדש המוסלמי באזור. בית המשפט לעניינים מנהליים בהתבססו על תצהיר של גורם בכיר במשרד החוץ אותו קיבל כראייה חסויה, קבע כי חשיפת המידע עלולה להביא, בוודאות קרובה ובאופן ממשי, לפגיעה ביחסי החוץ של מדינת ישראל, ודי בכך כדי להביא לדחייתה של העתירה נגד האפוטרופוס. בית המשפט קיבל בחלקה את העתירה כנגד ועד הנאמנים וקבע, כי הועד לא נימק כראוי מדוע אינו יכול למסור את המידע המבוקש, וכי עליו למסור תוך 30 ימים תגובה לבקשה בכתב, באופן מפורש, מפורט ומנומק. (ניתן 02/06/10)




בית המשפט לעניינים מנהליים חייב את עיריית ת"א לפרסם את הצעת התקציב והתקציב העירוני על קובץ ממוחשב (עת"מ 39945/10)

בעתירה המיוסדת על הזכות למידע, בהתאם לחוק חופש המידע, דרשו העותרים, כי עיריית תל אביב תפרסם את הצעת התקציב והתקציב העירוני על קובץ ממוחשב המאפשר ביצוע חיפוש, עריכה וניתוח של נתוני התקציב. לטענת העירייה החוק מחייבה לפרסם את התקציב כדבר דפוס בלבד, ולא כקובץ הניתן לעריכה. בשלב מאוחר בדיונים קיבלה העירייה את הצעת בית המשפט להתחייב לפרסום כאמור החל משנת 2011, ולכן ביקשה למחוק את העתירה ללא הוצאות. בית המשפט, בעודו מטיל ספק האם העירייה היתה מדנה את עמדתה אלמלי הבינה בעקבות העתירה כי הצדק עם העותרים, נתן לעותרים פסק דין המקבל את עתירתם, וחייב את העירייה בהוצאותיהם בסך 10,000 ש"ח. (ניתן 5.7.10)




בית הדין האזורי לעבודה ביטל את צו איסור הפרסום הזמני בתביעת השכר נגד שרה נתניהו (בש"א 1090/10)

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את בקשתם של העיתונים "ידיעות אחרונות" ו"הארץ" להסרת צו איסור הפרסום שניתן לבקשת התובעת בתיק התביעה שניהלה נגד אשת ראש הממשלה. נקבע, כי עיקרון פומביות הדיון הוא אחד העקרונות החוקתיים המהותיים בשיטת המשפט הישראלי, וכי סביר שפרטיותה של הנתבעת לא תיפגע הואיל וזו חשופה באופן תדיר כאשת ראש הממשלה לעיני הציבור, ועניינה של התביעה סכסוך כספי שגרתי ביותר, ואין בה כדי לפגוע בפרטיותה ובוודאי שלא באופן חמור. כן נקבע ,כי פרטיה המזהים של התובעת ייוותרו חסויים, לבל תוטרד על ידי התקשורת ותהפוך לכלי משחק בידי גורמים פוליטיים. (ניתן 22/02/10).




בג"צ דחה עתירה בדבר הליכי חשיפת חומרי הארכיון המצויים בארכיון צה"ל לאחר שמרבית יעדיה הושגו (בג"ץ 2467/05)

העותר הוא עיתונאי חוקר אשר ביקש, במסגרת מחקרו, לעיין בחומרי הארכיון שבגנזך צה"ל. לדאבון ליבו, נדחתה בקשתו מאחר ולא הוכר כ"חוקר מורשה" על פי התקנות לעניין זה. בעתירה, אליה הצטרפה האגודה לזכויות האזרח, הועלו השגות ובקשות שונות ביחס להליכי חשיפת החומרים וביחס לתקנות הרלוונטיות. בין השאר דרשו העותרים שיפורסמו הכללים המשמשים בחשיפת המידע ויחשפו הקריטריונים להענקת מעמד של "חוקר מורשה". לטענת העותרים הארכיון אינו נוהג בשוויון כלפי הפונים אליו בבקשה לקבלת המעמד, ובמקרים רבים הגישה לחומר הארכיוני מוגבלת לאנשי המערכת הממלכתית ומקורביהם. בית המשפט העליון דחה את העתירה בקבעו, כי בעקבות הגשתה יצאו המשיבים מגדרם כדי להביא לפתרונן של הבעיות עליהן הלינו העותרים, כך שהיבטים רבים של העתירה באו על פתרונם ואינם מחייבים עוד את התערבותו. בית המשפט חייב את המשיבים בהוצאות העותרים בסך 20,000 ש"ח שכן הגשתה היא שהביאה לשינוי מדיניות המשיבים. (ניתן ב-13/01/10).




בית המשפט לעניינים מנהליים: על הצבא למסור למבקשים זאת את נתוני הקב"א והדפ"ר שלהם (עת"מ 2087/08)

בעתירה שהוגשה על ידי התנועה לחופש המידע בקשו העותרים לחייב את הצבא למסור למועמדים לשירות ביטחון ולחיילים המבקשים זאת את נתוני הקב"א והדפ"ר שלהם. בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב קיבל את העתירה בדחותו את טענות המשיבים, כי גילוי המידע ישבש את פעילות צה"ל ויפגע בבטחון המדינה. נקבע, כי על מנת לבסס חשש שמסירת המידע תפגע בתפקוד הרשות על המשיבים להוכיח, כי חשש כזה מתקיים ברמת ודאות גבהה. כן נדחתה הטענה כי מדובר במידע ניהולי פנימי בלבד ונקבע, כי לעותרים הזכות לקבל את המידע הן מכוח חוק חופש המידע והן מכוח חוק הגנת הפרטיות, המעגן את זכותו של אדם לעיין במידע המוחזק עליו במאגר מידע. (ניתן 29/10/2009)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"ץ דחה עתירת הורים שכולים לפרסום שמות המחבלים האמורים להשתחרר בעסקת שליט (בג"צ 9446/09, 9554/09)

בעתירה ביקשו העותרים, כי יפורסמו הקריטריונים לשחרור אסירים במסגרת העסקה לשחרור גלעד שליט ושמות העומדים להשתחרר, וכי תופסק הצנזורה על פרסום ידיעות בקשר לעסקה על מנת שתהיה למשפחות הזדמנות להביע עמדה ביחס אליה בהתאם לחוק זכויות נפגעי עבירה. בית המשפט שוכנע מטיעוני המדינה לפיהם חיוניות החסיון נובעת מהרגישות המיוחדת במו"מ ומשיקולי ביטחון. המדינה הודיעה לבית המשפט שלא מוטלת צנזורה על פרסום ידיעות שמקורן בפרסומים זרים, או על התבטאויות ביחס לאסירים העלולים להיות משוחררים. כן הצהירה המדינה, כי כל משפחה זכאית לקבל פרטים מזהים על המחבל שהיה מעורב בפיגוע נגד יקירה ולהעביר התנגדותה מראש לשחרור, וכי בכוונת הממשלה לתת ארכה של 48 שעות לפחות ממועד פרסום שמות האסירים הצפויים להשתחרר ועד לביצוע השחרור. העתירה נדחתה (ניתן ביום 1.12.09)




בית משפט השלום: מנוע חיפוש באינטרנט אינו אחראי לתוכן המתפרסם באתר אליו הוא מקשר (ת"א 12773-08)

התובע תבע את מנוע החיפוש גוגל בגין שני פרסומים שהופיעו באתר האינטרנט "מחלקה ראשונה", אליהם הופיעו קישורים במנוע החיפוש. התובע טען, כי הפרסומים מהווים לשון הרע כלפיו. בית משפט השלום דחה את התביעה בקבעו, כי אף אם יניח כי הפרסומים אכן מהווים לשון הרע, אין בכך כדי להקים חבות כלפי גוגל. נקבע, כי באם תופעל "צנזורה מוקדמת" של בעלי מנוע החיפוש, המידע שיופיע בעמודי החיפוש לא יכיל את כלל המידע המופיע על אותו גורם לגביו מבוצע חיפוש, ובכך תפגע אנושות אמינותו ומהימנותו של מנוע החיפוש, שתפקידו הוא שיקוף כלל המידע המפורסם באתרים השונים. בית המשפט הוסיף, כי דווקא משום שמדובר בשירות כה חיוני לציבור בתקופתנו, קבלת התביעה הייתה מקעקעת לחלוטין את יסודות תפקידו של מנוע החיפוש בשמירה על חופש המידע.




בג"צ דחה עתירה לביטול התקנה המחייבת מי שמבקש לעיין בתיק בית משפט לנמק את בקשתו (בג"ץ 5917/97)

בית המשפט העליון דחה את עתירת האגודה לזכויות האזרח להכריז על בטלות התקנה המחייבת מי שמבקש לעיין בתיק בית משפט במתן הנמקה לבקשתו. נקבע, כי אף שזכות העיון בתיקי בית משפט נגזרת מעיקרון פומביות הדיון והינה זכות חוקתית, הרי שחובת ההנמקה של מבקש העיון על פי התקנות היא מינימלית ותוכנה מצומצם. כן נקבע שנקודת המוצא היא, שיש להתיר את העיון בתיק המבוקש, וכי הנטל הוא על המתנגד לעיון לשכנע שאין לאפשר לעיין בתיק. לאור האמור נקבע, כי התרנה אינה פוגעת בזכות חוקתית או שהפגיעה היא מיזערית, ולכן אין עילה להכריז על בטלותה.




בית המשפט המחוזי הורה לראש עיריית תמרה לאפשר לחברי מועצת העיר לצלם מסמכים הנוגעים לאופן גביית תשלומי החובה על ידי העיריה (עת"מ 10710-06-09).

חברי מועצת העירייה פנו לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה לאחר שראש העיר מנע מהם גישה למסמכים הנוגעים לגביית תשלומי חובה על ידי העירייה, בהם ביקשו לעיין עקב חשד כי ראש העיר פעל באופן אישי להעניק הנחות לתושבים ונתן הוראות לחברת הגביה להתעלם מחובם של אחרים. בית המשפט קבע, כי על פי פקודת העיריות וחוק חופש המידע, מקום שבו עומדת לחבר מועצה זכות עיון במסמכים, עומדת לו גם זכות לצלם המסמכים. עוד קבע כי בהעדרן של וועדות ההנחות וועדת הביקורת, הפיקוח על פעולות העירייה והעומדים בראשה מחייב מעורבות רבה יותר של חברי מועצת העיר. פרסום שמותיהם של כלל החייבים ברשות מקומית, מהווה פגיעה בענייניהם הפרטיים של החייבים אך מאידך אין מקום למנוע פרסום מידע על אותם חייבים אשר לגביהם הורה ראש העיר שלא לנקוט בהליכי גביה.




בית הדין לעבודה דחה בקשה לניהול דיון בדלתיים סגורות בשל חסיון עו"ד לקוח (עב 005380/09)

התובע הועסק כעו"ד במשרדי הנתבעת ותבע אותה על הפרת הסכם העבודה עימו. לטענת הנתבעת יש לקיים הדיון בעניין בדלתיים סגורות מאחר שכתב התביעה כולל פרטים אודות טיב השירות שסופק ללקוח ופרטים אלו חוסים תחת חיסיון עו"ד-לקוח. בית הדין האזורי לעבודה ציין כי עקרון פומביות הדיון הינו אחד מעקרונות היסוד שבשיטת המשפט בישראל ועל כן בית משפט לא יורה בנקל על סגירת הדלתות, ויעשה כן בהתאם לחריגים הקבועים בדין, שאף הם יפורשו בצמצום. במקרה דנן לא נמצאה עילה שבדין לחרוג מעיקרון פומביות הדיון ועל כן הבקשה לקיומו של הדיון בדלתיים סגורות – נדחית.




בית המשפט המחוזי בחיפה דחה בקשה להתיר לפרסום קלטות המתעדות שחזור אונס ורצח של החיילת דפנה כרמון ז"ל (תפ 353/84).

הסנגוריה הציבורית הגישה בקשה למשפט חוזר למורשעים באונס וברצח החיילת דפנה כרמון ז"ל. הסנגוריה טענה, כי נמצאו ראיות חדשות אשר אותרו בקלטות וכי בחינה מחדש של חומר הראיות מראה על פגמים וליקויים שנפלו בניהול חקירת המשטרה ובשחזורים. ידיעות אינטרנט הגישה בקשה להתיר פרסום הקלטות ונתקלה בסירוב המדינה בנימוק שעיתוי הגשת בקשת פרסום הקלטות הוא סמוך מדי להגשת הבקשה למשפט חוזר. בית המשפט החליט, כי המבקשים לא הוכיחו טעמים מיוחדים וחריגים המצדיקים מתן היתר לפרסום הקלטות. עוד הוסיף בית המשפט, כי אף שקיימת לציבור זכות לדעת, במיוחד בשים לב לטענות החמורות הנטענות כלפי הליך החקירה, אין בטענות אלה, בטרם הוכחו והוכרעו, כדי להוות טעם מיוחד, חריג, המצדיק הטיית הכף לפרסום הקלטות בשלב מקדמי זה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית משפט השלום דחה בקשה לאיסור פרסום הליך פלילי בשל נזק כלכלי ותדמיתי לחברה (בש 8086/09)

המשיבה באמצעות מנהל המכס ומע"מ מנהלת חקירה כנגד המבקשים, חברה בתחום יבוא הבשר, בחשד להגשת חשבונות ספק כוזבים לשלטונות המכס. המבקשים הגישו בקשה לצו איסור פרסום פרטים מזהים והליכי החקירה והמעצר שנוקטת המשיבה כלפיהם בטענה, כי אין עניין ציבורי בפרסום, וכי הפרסום יגרום נזק חמור תדמיתי וכלכלי בלתי הפיך לחברה. המשיבה טוענת, כי אין לקבל הבקשה נוכח חשיבותו של עקרון פומביות הדיון. בית המשפט דחה את הבקשה בקבעו, כי יש להעדיף את האינטרס שבפרסום על פני אינטרס הציבור, כי הנזק שיגרם למבקשים אינו חמור, וכי לא ניתן להסתפק בפרסום חלקי. עוד ציין כי השיקולים השונים להצדקת מניעת פרסום החשדות בשלב המוקדם, נכונים ככל שיהיו, אינם גוברים על הנחיותיו של המחוקק ועל הפרשנות שניתנה להן על ידי בית המשפט העליון.




בית המשפט העליון: יש לפרסם שמות מועמדים שנפסלו למשרת דירקטורים בחברה ממשלתית ואת הנימוקים לפסילתם (עע"מ 9341/05)

בית המשפט העליון קבע' כי יש לפרסם את שמות המועמדים שנפסלו למשרת דירקטור בחברות ממשלתיות לצד העילות לפסילה, פרטי המשרה לגביה הוצגה מועמדותם, ופרטי החברה הממשלתית בה מדובר. נקבע, כי הפגיעה בפרטיות הכרוכה בפרסום שכזה הינה פגיעה קלה יחסית שאינה חושפת פרטים שהם בלב מושג הפרטיות ולכן יש להעדיף את האינטרס הציבורי בפרסום. כן נקבע, כי שקיפותו של המינהל הציבורי ונגישותו של הציבור למידע שעמד בבסיס החלטת הרשות הם תנאי שאין בלתו לקיומה של ביקורת ציבורית מהותית על פעולותיהם של נבחרי הציבור, ופרסום שמות כלל המועמדים למשרת דירקטור בחברות הממשלתיות יגביר את יעילותה של הביקורת הציבורית על החלטות השלטון בקשר למינויים בחברות הממשלתיות ויאפשר את מימושה המלא. בנוסף יגרום הפרסום לצמצום הניסיונות למינוי מועמדים בלתי-מתאימים למשרות ציבוריות ויביא להטמעת נורמות שלטוניות ראויות.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

האגודה לזכויות האזרח ערערה לבית המשפט העליון על דחיית עתירתה לפי חוק חופש המידע לקבלת מידע על הנפקת היתרי בנייה בשטח C (עע"מ 9698/08)

האגודה לזכויות האזרח ערערה לבית המשפט העליון על דחיית עתירתה לפי חוק חופש המידע נגד המנהל האזרחי לקבלת העתקים מהיתרי הבניה שהונפקו לפלסטינים מטעם מועצת התכנון העליונה בשטח C. בעתירתה טוענת האגודה שבית המשפט לעניינים מנהליים לא איזן כראוי בין הזכות לחופש המידע לטענות הרשות בדבר פגיעה כביכול בתפקוד היעיל של רשות ציבורית. לטענת העותרים טעה בית המשפט בקבעו, כי חשיבותו הציבורית של המידע אינה מצדיקה את הקצאת המשאבים הנדרשת, ובאמצו את הגרסה העובדתית של הרשות בעניין המשאבים הנדרשים להמצאת המידע מבלי לשקול את ההשלכות שיהיו להחלטתו על היכולת לממש את הזכות לחופש המידע. כן טעה בית המשפט בהעבירו את נטל ההוכחה וחובת הראיה אל העותרים, בדרשו מהם להוכיח טעם מיוחד כדי שאפשר יהיה לעיין בתיקי התכנון והבניה.


למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון: אין לחייב את הממונה על השכר לכלול בדוח הוצאות שכר חריגות בשירות הציבורי את שמות מקבלי השכר החריג (בג"ץ 5133/06)

בית המשפט העליון דחה עתירה של התנועה לאיכות השלטון לחייב את הממונה על השכר והסכמי העבודה במשרד האוצר, לפרסם בדוח על הוצאות השכר החריגות בגופים ציבוריים את שמותיהם של מקבלי השכר החורג. לטענת העותרת האינטרס הציבורי שבפרסום שמות בעלי השכר החורג גובר על זכותם של מקבלי השכר לשם טוב ולפרטיות. בית המשפט קבע, כי פרסום כאמור יהווה פגיעה בשמם הטוב של מקבלי השכר החורג, ויתכן שאף בפרטיותם, וכי פרסום דוח החריגות ללא שמות מקבלי השכר מגשים באופן ראוי את זכות הציבור לדעת, את הצורך בשקיפות שלטונית ואת יכולתו של הציבור לבקר את פעילותם של הגופים הציבוריים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון דחה עתירה כנגד ההסדר לכניסתם של עיתונאים זרים לרצועת עזה (בג"ץ 643/09)

העותרת ביקשה מבית המשפט להורות למשיבים לאפשר כניסתם של עיתונאי חוץ העובדים בישראל לרצועת עזה ללא הגבלה, בכל עת שמעברי הגבול פתוחים. בתגובה התחייבה המדינה כי ככל שמעבר העיתונאים במעבר ארז לא יעלה באופן משמעותי על המספר שהיה מקובל עובר לנובמבר 2008, ואם מספר הבקשות הרב לא יגרום לכך שהמעבר יפגע בצרכים ההומניטריים שלשמם הוא פועל, לא יוגבל מספר העיתונאים הזרים שיורשה להיכנס לרצועת עזה. לפיכך, דחה בית המשפט את העתירה בקבעו, כי על המדינה לקיים את התחייבותה, למעט בנסיבות קיצוניות של סיכונים קונקרטיים שיחייבו את סגירת מעבר ארז מטעמי ביטחון.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי התיר פרסום של תיעוד חזותי של חקירה למרות התנגדות המשטרה (ת.פ. 040247/07)

בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו החליט כי חוק חקירת חשודים, האוסר פרסום תיעוד חקירות, חל על פרסום התיעוד מרגע החקירה ועד להצגת תיעודה כראיה בבית המשפט, ואילו חוק בתי המשפט, המתיר פרסום הליכים שיפוטיים, חל מרגע הצגת התיעוד החזותי כראיה לבית המשפט. בשל כך, על מנת להצדיק איסור הפרסום בשלב זה על המשטרה להוכיח כי פרסום התיעוד החזותי של חקירת הנאשם עלול להשפיע על תקינות ההליך השיפוטי, אך המשטרה לא עמדה בנטל בעניין זה. נקבע, כי יש עניין ציבורי מובהק להביא לידיעת הציבור את התנהלות המשטרה בחקירה וכי חשיפה לאור היא חלק מן הפיקוח הציבורי על התנהלות רשויות השלטון.




בית משפט השלום דחה בקשתה של אשה להסיר את פסק הדין בתביעתה לפיצויי על נזקי גוף מאתרי אינטרנט בשל פגיעה בפרטיותה (א 125775/00)

המבקשת קיבלה פסק דין לטובתה בתביעה בגין נזקי גוף שהגישה. משגילתה כי פסק הדין מופיע באתרי אינטרנט ובמאגרי מידע עם שמה ועם תיאור פגיעותיה הגופניות והתפקודיות ופרטים רבים אחרים הנוגעים לה ביקשה שפסק הדין יוסר ממאגרי המידע ומאתרי אינטרנט. בית המשפט דן באיזון הראוי בין עקרון פומביות הדיון לזכותה של המבקשת לפרטיות וקבע כי על פי חוק בתי המשפט ניתן למנוע את פרסום פסק הדין רק במקרים בהם הוכחה פגיעה חמורה בפרטיות. נקבע כי במקרה זה הפגיעה בפרטיות אינה חמורה ולכן אין לאסור הפרסום. עוד הוסיף בית המשפט כי קבלת עמדת המבקשת תביא לאיסור פרסום כלל פסקי הדין הנוגעים לפיצויים בגין נזקי גוף.




בית המשפט המחוזי: חיפוש מידע שיש בו חשיבות ציבורית עשוי להצדיק השקעת משאבים ניכרת מצד הרשות ( עת"מ 2346/05 )

בית המשפט המחוזי דחה את עתירת העותר והתנועה לחופש מידע לחייב את הרשות להגבלים עסקיים לספק לעותר מידע הנחוץ לו לצרכי מחקר, בשל העלות הבלתי סבירה של הפקת המידע. יחד עם זאת ציין השופט מודריק כי במידה שהמידע נועד לשרת תכלית חשובה במיוחד של ביקורת על מהלכי הרשות ניתן להצדיק גם דרישה להשקעת משאבים ניכרים מצד הרשות.




בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה פרסום פרוטוקולים ממשפטו של חנן גולדבלט על מנת להגן על פרטיות המתלוננות (פח 001133/05)

בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו דחה את עתירתם של המבקשים חנן גולדבלט, אשר נאשם בעבירות מין כנגד המתלוננות, ועיתונאי "מעריב" שחר אלתרמן, לפרסם את הפרוטוקולים מן המשפט בטוענת חשיבותה של פומביות הדיון. את החלטתם נימקו השופטים בכך שמדובר במקרה נדיר בו ערך ההגנה על פרטיות המתלוננות חשוב לעין ערוך וגובר על פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת.




בית המשפט העליון קבע כי חובה על רשות המיסים לפרסם את שמות הנישומים שעימם נחתמו הסכמי כופר (עע"מ 398/07)

בית המשפט העליון קיבל את ערעורה של התנועה לחופש המידע וקבע כי על רשות המיסים חלה חובה לפרסם את שמות הנישומים עמם נחתמו הסכמי כופר. זאת בשל הטעמים הבאים: יש לפרש את כלל הדינים ברוח של שקיפות וחופש מידע; בחינת החלטת הרשות שלא לפרסם לא נעשית בהתאם למבחן "סבירות ההחלטה המנהלית", אלא בית המשפט הוא הקובע את האיזון הראוי לדעתו בין האינטרס הציבורי והצדקות החסיון; החסיונות בחוקים שונים הם החריג, והגילוי הוא הכלל, וגם חסיונות הקבועים בחוק צריכים להתקיים רק ככל שהם משרתים את תכלית החוק; והזכות לחופש המידע היא זכות בעלת "מעמד מיוחד" אף שאינה מוזכרת במפורש בחוקי היסוד.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ על תחולת חובת ההתייעצות על הרשות המינהלית במקרים בהם אין חובה כללית (ע"א 810/06)

בית המשפט העליון קבע כי נפל פגם בהחלטת הרשות לפיה הוצאה שומת מס בולים למערערת בלבד, בלא שניתן טעם לכך. הודגש כי גם בהעדר חובה כללית של שימוע והתייעצות לפני התקנת תקנות, מן ראוי שהרשות תקיים התייעצות במקרים בהם עשויות התקנות להשפיע באופן ניכר על המצב המשפטי או על עניין כלכלי או חברתי של ציבור מסוים או גופים מסוימים. הערעור התקבל בחלקו, ונקבע כי החלטת הרשות תבוטל ותתקבל החלטה חדשה ומנומקת.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט המחוזי חייב את עיריית רהט לחשוף את עלות פרסומיה בעיתונות וקבע כי אין בכך פגיעה בפרטיות ( עתמ 228/07)

העותר, עורך ומפיץ של העיתון "אל נעקב", ביקש על פי חוק חופש המידע, לקבל מידע בדבר הפרסומים של עיריית רהט בעתונות הערבית. העירייה סרבה להעביר את המידע, בטענה כי גילויו מהווה פגיעה בפרטיות. בית המשפט קבע, כי אף שהזכות לחופש המידע אינה זכות אבסולוטית והמידע המבוקש הוא מידע שאין חובה למוסרו הרי שבמקרה דנן זכות הציבור לדעת מצדיקה מסירתו לעותר.




בית המשפט העליון אישר לעורך דין לעיין בתיק מיסים נגד צד שלישי על מנת שיוכל ללמוד מטיעוני הצדדים (ע"א 1651/08)

המבקש - עו"ד העוסק במיסים ולדבריו מצוי במחלוקת עם רשויות המס בתיק אחר, בנסיבות דומות וסוגיה משפטית זהה - פנה לבית המשפט בבקשה לעיין בתיק כדי שיוכל לללמוד מהטענות המשפטיות של הצדדים. בית המשפט קיבל את הבקשה, אף כי על פי החוק דיונים בעניין מחלוקות מס ייערכו בדלתיים סגורות, ואף כי זכות העיון, הנגזרת מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע, אינה מוחלטת וניתן להגבילה בשל אינטרסים נוגדים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית משפט מחוזי התיר את פרסום שמות השוטרים הנאשמים בפרשת הטמנת חומרי נפץ אצל עבריינים (בש 3008/08)

בעת הגשת כתב האישום כנגד שוטרים הנאשמים בפרשת הטמנת חומרי הנפץ אצל עבריינים הוצא לבקשת המדינה צו איסור פרסום על כל פרט שיש בו כדי לחשוף את זהות הנאשמים עקב חשש לשלומם ולבטחונם. כעת החליט ביהמ"ש המחוזי בחיפה, ללא התנגדות המדינה ולמרות התנגדות הנאשמים, לאפשר פרסום שמותיהם, לאחר ששוכנע שאין עוד הצדקה לאיסור הפרסום ושנסיבות העניין גוברת זכות הציבור לדעת.




בית הדין האזורי לעבודה הוציא צו איסור פרסום על הגשת תביעה להטרדה מינית לפי בקשת המעביד (בש"א 010254/07)

בית הדין קבע כי הזכות לפרטיות והזכות לכבוד עומדות לא רק למתלוננת אלא גם למואשם בהטרדה מינית, וכי האיזון הראוי בין הזכות לפרטיות, לכבוד ולשם טוב של הצדדים לבין פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת הוא ניהול הדיון בדלתיים סגורות ואיסור פרסום עד מתן פסק דין סופי.




בית המשפט המחוזי הורה לעיריית נתניה למסור לידי העותר העתק מדו"ח שימור והגנה על הסביבה החופית (עתמ 002151/07)

בית המשפט התבקש להגשים את חופש המידע של העותר ולהורות לעיריית נתניה למסור לידי העותר העתק מדו"ח שימור והגנה על הסביבה החופית. המשיבה טענה שמדובר במידע על מדיניות הנמצאת בשלבי עיצוב, ולפיכך רשאית היא שלא למסור את הדו"ח בהתאם לסעיף 9(ב)(2) לחוק חופש המידע. בית המשפט קבע שעם השלמת מלאכת עיצוב המדיניות, אין סייג זה עומד עוד לרשות, וקיים אינטרס ציבורי מובהק בגילוי מדיניות הרשות בפני הציבור. סמכות המשיבה שלא לגלות מידע פנימי צריכה להיות מופעלת בסבירות, תוך התחשבות בזכות הציבור לדעת, במידת חיוניותו של הגילוי הציבורי ובהיקף הנזק, שעלול להיגרם כתוצאה מן הגילוי. העתירה התקבלה.




בית המשפט העליון דחה עתירה לקבלת תחקיר מבצעי על אירוע בו נהרג בן משפחת המבקשים (בג"ץ 2366/05)

אירגון עדאלה הגיש עתירה לבג"צ לחייב את צה"ל לתת לבני משפחתו של אזרח ישראלי שנהרג מאש כוחות צה"ל את סיכום ממצאי תחקיר מבצעי שנערך בעקבות האירוע בו נהרג. בית המשפט קבע כי ככלל יש מקום להגיש למשפחת המנוח את ממצאי התחקיר שנערך שכן זכותם לדעת מה עלה בגורל יקירם. אולם, על הרמטכ"ל לשקול בעת קבלת החלטתו שיקולים נוספים מעבר להתחשבות במשפחת המנוח ולחשש לפגיעה בבטחון המדינה כגון: האם מתקיימת חקירה פלילית ועיון בסיכומי התחקיר עלול להוביל לפגיעה בניהול הליך משפטי הוגן; האם קיים חשש שעיון בממצאי החקירה יוביל לחוסר שיתוף פעולה של עדים. ביהמ"ש החליט לדחות את העתירה שכן לא מצא מקום להתערב בהחלטת הרמטכ"ל שערך איזון ראוי בין מכלול השיקולים.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מנהליים הורה למשרד הפנים לשקול מחדש סירובו לגלות מסמכים של נציבות האו"ם למבקשת מעמד של פליטה (עת"מ 001087/06)

העותרת הינה פליטה מאתיופיה אשר ביקשה לקבל מעמד של פליטה בישראל, משרד הפנים סירב להמציא לעותרת את המלצות נציבות האו"ם לפליטים בעניינה, שעל בסיסם דחה את בקשתה, שכן מדובר לטענתו במסמכים פנימיים של גורם מייעץ. השופטת מוסיה ארד דחתה את עמדת משרד הפנים וקבעה כי לעותרת אינטרס ממשי בגילויה של עמדת נציבות האו"ם לפליטים. לדבריה, מבלי לדעת מה היו הנימוקים להמלצות נציבות האו"ם לפליטים, לא תוכל העותרת לבחון נימוקים אלה ובמידת הצורך, להשיב עליהם ולמנוע טעויות. לכן הורתה למשרד הפנים לשקול שוב את בקשת העותרת

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בג"צ קבע שעל האוניברסיטה לחשוף פרוטוקולים של עדויות בוועדת בדיקה שהוקמה בקשר לחוג לתיאטרון (בג"ץ 844/06)

בג"צ קבע שעל האוניברסיטה לחשוף את הפרוטוקולים של העדויות בוועדת בדיקה שהוקמה בקשר לחוג לתיאטרון שהמשיב עמד בראשו באותה עת בשל חשיבות המידע בפרוטוקולים למשיבים שפוטרו או הועברו מתפקידם בעקבות הוועדה.




ביה"מש המחוזי בירושלים קיבל עתירה לחשיפת קלטות בהן מתועדים ח"כים מכוח חוק חופש המידע (עת"מ 192/07)

השופט י' עדיאל חייב את המשיבים למסור לעותרים את הקלטות בהן מצולמים חבר הכנסת לשעבר יחיאל חזן וחברת הכנסת סופה לנדבר בשני ארועים בגינם נחקרו (ח"כ חזן אף הורשע). השופט דחה את ההבחנה שביקשו המשיבים לעשות בין תוכנן המילולי של הקלטות שכבר נחשף, לבין תוכנן החזותי, וקבע כי במקרים דנן העניין הציבורי גובר על הפגיעה בפרטיות הנגרמת מפרסום ויזואלי של הקלטות.




בית המשפט המחוזי: העותר זכאי לדעת את זהות מוסר המידע השלילי עליו מכוח חוק חופש המידע (עת"מ 001096/08)

העותר, זכאי לסיוע מהלשכה לסיוע משפטי, עתר לבית-המשפט המחוזי בת"א בבקשה שתמסר לו זהות כותבו של מכתב שנכתב לסיוע המשפטי, ושנועד לדבריו לסכל את זכאותו לסיוע, לפיו הוא נצפה עובד כקבלן. העותר טען שהכותבת היא גרושתו שהיא בעלת אינטרס ישיר שלא יקבל סיוע משפטי. בית המשפט איזן בין אינטרס העותר לעיין בחומר הוגע לעניינו, פרטיותו ושמו הטוב, לבין אינטרס הרשות להבטיח את שיתוף הפעולה של הציבור. נקבע שיש לחשוף את המבתב שכן באם מוסרי מידע ידעו שאם ימסרו מידע שיקרי, הם עלולים להיתבע בהליך אזרחי על ידי מי שהמידע מתייחס אליו, הם ימסרו רק מידע שיש להם יסוד להאמין שהוא אמיתי ונכון.




בג"צ קיבל באופן חלקי את עתירתה השנייה של ח"כ זהבה גלאון בעניין פרסום הפרוטוקולים של וועדת וינוגרד (בג"צ 1999/07)

בג"צ פסק, כי על אף שהוראות פומביות הדיון בחוק ועדות חקירה אינן חלות במישרין על ועדת וינוגרד שהינה ועדת בדיקה ממשלתית, הובעה הסכמת וועדת וינוגרד בהליכים קודמים בפני בית המשפט, כי עקרון הפומביות שחל על ועדת חקירה ממלכתית יחול גם לגביה. מכאן, כלל פומביות הדיון, על כל סייגיו, חל גם לגבי הפרוטוקולים מהעדויות שנשמעו בפני ועדת וינוגרד. בית המשפט הורה על פרסום מיידי של כל חומר המוכן לפרסום, וקבע כי על הוועדה להכשיר חומרים לפרסום במהירות הראויה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מינהליים הורה לצה"ל למסור את רשימת החיילים שקיבלו מעמד של ספורטאי מצטיין ואמן מצטיין (עת"מ 2161/06)

בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל עתירה של התנועה לחופש המידע והורה לצה"ל למסור את רשימת החיילים, שקיבלו מעמד של ספורטאי מצטיין ואמן מצטיין. בית המשפט דחה את הטענה שיש בכך פגיעה בפרטיות.




בית המשפט לעניינים מנהליים נעתר לבקשה להצגת ראיות בדלתיים סגורות וללא נוכחות העותר בהליכים לפי חוק חופש המידע ( עתמ1201/07)

בעתירה כנגד סירוב הרשויות למסור פרטים הנוגעים לרשימת נכסי הווקף המוסלמי בת"א, מצבם המשפטי, הכנסות, הוצאות ועוד, טענו המשיבים כי חשיפת המידע המבוקש, הנוגע לפליטים פלסטינים ונכסיהם, תיפגע באופן ממשי ביחסי החוץ של מדינת ישראל. לכן ביקשו המשיבים להשמיע טענותיהם בדלתיים סגורות ללא נוכחות העותר או בא כוחו. ביהמ"ש נעתר לבקשת המשיבים וקבע כי הם יהיו רשאים להציג ראיות חסויות במעמד צד אחד.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית משפט השלום זיכה צלם עיתונות מעבירה של התפרעות (002717/05)

בית המשפט קבע כי מכוח העיקרון של "זכות הציבור לדעת" ושל "חופש העיתונות" על המאשימה להימנע מהעמדתם לדין של עיתונאים הבאים לדווח על אירועי הפגנה או הבאים לצלם אירועים כאלה. על המשטרה דווקא לעודד תיעוד וצילום של אירוע המוני שכן לאחר מכן היא עצמה יכולה לעשות שימוש בחומר לצרכי חקירה.




בית משפט השלום זיכה צלם עיתונות מעבירה של התפרעות (002717/05)

בית המשפט קבע כי מכוח העיקרון של "זכות הציבור לדעת" ושל "חופש העיתונות" על המאשימה להימנע מהעמדתם לדין של עיתונאים הבאים לדווח על אירועי הפגנה או הבאים לצלם אירועים כאלה. על המשטרה דווקא לעודד תיעוד וצילום של אירוע המוני שכן לאחר מכן היא עצמה יכולה לעשות שימוש בחומר לצרכי חקירה.




בית משפט השלום זיכה צלם עיתונות מעבירה של התפרעות (002717/05)

בית המשפט קבע כי מכוח העיקרון של "זכות הציבור לדעת" ושל "חופש העיתונות" על המאשימה להימנע מהעמדתם לדין של עיתונאים הבאים לדווח על אירועי הפגנה או הבאים לצלם אירועים כאלה. על המשטרה דווקא לעודד תיעוד וצילום של אירוע המוני שכן לאחר מכן היא עצמה יכולה לעשות שימוש בחומר לצרכי חקירה.




בית המשפט למשפחה קבע שהזכות לפומביות הדיון גוברת על הזכות לפרטיות (בש"א 51577/07)

בית המשפט למשפחה קיבל ביום 3.5.07 את בקשתה של חברת החדשות הישראלית בע"מ וקבע דיון פומבי בתביעה של עזבון ידועה בציבור נגד עזבון בן זוגה, שעפ"י התביעה רצח אותה והתאבד‎.




בית המשפט העליון דחה עתירה לחשוף פרוטוקולים של הוועדה למינוי שופטים וקבע כי חוק חופש המידע אינו חל על פרוטוקולים של הוועדה (בג"ץ 2283/07)

העתירה לבג"ץ תוקפת את כלל 15 לכללי השפיטה הקובע את סדרי העבודה של הועדה לבחירת שופטים וטוענת שמן הראוי להוציא צו המורה לועדה לנמק מדוע לא יבוטל כלל 15 הנ"ל וכן מדוע לא יפורסמו תכני דיוניה של הוועדה ויהיו נגישים לציבור.




בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את עתירתו של חבר מועצת קריית אתא לתת לו לעיין במסמכי העירייה ( עת"מ 004011/07)

בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את עתירתו של חבר מועצת קריית אתא למתן צו מכוח חוק חופש המידע המורה לראש העירייה למסור לו שורה של מסמכים בינהם רשימת עובדי העירייה, דוחות כספיים וכו'. בית המשפט קיבל את טענת המשיבים כי תביעת התובע נגועה בשיהוי ובחוסר ניקיון כפיים.




בית המשפט לעניינים מנהליים דחה עתירה בדבר העברת פרוטוקולים של משרד התקשורת (עת"מ 004608/06 )

בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב דחה עתירה של איגוד התסריטאים בקשר בבקשה שיועברו אליהם פרוטוקולים של משרד התקשורת מכח חוק חופש המידע. האיגוד טען שמשרד התקשורת נהג בצורה פגומה בהשמיטו קטעים מהפרוטוקולים שהועברו. בית המשפט קבע שעל משרד התקשורת לפעול לפי הקבוע בחוק, היינו לספק את המידע המבוקש תוך התחשבות בצדדים שלישיים ותוך שיקול דעת לגבי המידע שהיא בוחרת להשמיט.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית משפט עליון דחה את העתירה לחייב את ועדת וינוגרד לקיים דיונים פומביים ולפרסם את הפרוטוקולים (בג"ץ 258/07

מאחר והעתירה הוגשה לאחר שמרביתן המכריע של העדויות כבר נשמעו בפני הוועדה, שאלת שמיעתן של אותן עדויות בדלתיים פתוחות אינה רלוונטית עוד. לדברי בית המשפט הוועדה אינה חולקת כי חל בעניינה הכלל בדבר פומביות הדיון וחזקה עליה כי תנחה עצמה לפי אמות-המידה של פומביות הדיון ותבחן את שאלת מסירת העדויות, בשלמותן או בחלקן, בפומבי. באשר לפרסום הפרוטוקולים של ישיבות הוועדה, בית המשפט מניח כי הוועדה תיערך לפרסום חלקי הפרוטוקולים שגילויים מותר, במועד סביר ובטרם הגשת הדו"ח הסופי לממשלה.




בית המשפט לעניינים מנהליים קבע שמשרד הפנים צריך לפרסם את נהלי מנהל האוכלוסין (עת"מ 530/07)

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים קבע כי משרד הפנים צריך לפרסם את כל הנהלים, ההנחיות והעידכונים באתר האינטרנט בכל פעם שהנהלים מתעדכנים על ידי המשרד. בנוסף, משרד הפנים צריך להעמיד בכל לשכה של מנהל האוכלוסין את כל הנהלים וההוראות השלמים לעיונו של הציבור.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים חייב את משרד המשפטים למסור לעותר מידע מכוח חוק חופש המידע (עת"מ 814/07)

בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים קיבל עתירתו של אליצור סגל, עורך אתר האינטרנט "מנהיגות יהודית", ובה הורה למשרד המשפטים להעביר לידי העותר את כל ההחלטות שנתקבלו על-ידי המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, פרקליט המדינה והיועץ המשפטי לממשלה, לעניין העמדה לדין או אי העמדה לדין בעבירות של העלבת עובד ציבור וזילות בית המשפט משנת 2000 ועד 2007.




ביהמ"ש העליון קיבל באופן חלקי ערעור, והתיר לפרסם שם עורך דין אשר נתבע ע"י לקוחו (ע"א 4963/07)

ערעור של 'ידיעות אחרונות', התקבל באופן חלקי, וביהמ"ש העליון ביטל צו איסור פרסום על שמו של עו"ד, אשר נתבע על ידי לקוחו בטענה כי עוה"ד ניהל רומן עם אשת הלקוח, ודאג לאינטרסים שלה, במקום לדאוג לאינטרסים של הלקוח. הושאר על כנו איסור פרסום שמה של האשה וכן שמו של הלקוח, כדי להגן על פרטיות האשה.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

בית המשפט העליון קבע: על המדינה להוציא תעודת חיסיון כאשר היא טוענת שגילוי מסמך עלול לפגוע בבטחון המדינה

בית המשפט קבע שאלמנתו ובתו של יונתן חיזי ז"ל, עובד קמ"ג אשר נפטר ממחלת הסרטן, יורשו לעיין במסמכים רגישים בנושא, אלא אם יוטל חיסיון על ידי ראש הממשלה או שר הבטחון.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

צו איסור פרסום תקף גם אם הופר

בית המשפט המחוזי בחיפה קבע שהעובדה כי צו אסור פרסום הופר, איננה מובילה לביטול הצו משום שאין עוד טעם בקיומו. שכן ביצוע עבירות על החוק איננו מוביל למסקנה כי יש להכשיר את הפסול שנעשה על-ידי המפר החלטה שיפוטית.




בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים הורה למשרד הפנים לפרסם את נהלי מינהל האוכלוסין

בית המשפט הורה למשרד הפנים לפרסם בתוך 30 ימים את נהליו. השופטת צור קבעה שמשרד הפנים הפר את החוק במשך שנים, וכי יש לפרסם את הנהלים ללא דיחוי.




בית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים הורה למשרד הפנים לפרסם את נהלי מינהל האוכלוסין

בית המשפט קיבל עתירה לפרסום הנהלים והורה למשרד הפנים לפרסם בתוך 30 ימים את נהליו. השופטת קבעה שמשרד הפנים הפר את החוק במשך שנים, וכי יש לפרסם את הנהלים ללא דיחוי




נכסים המנוהלים על-ידי המדינה בירושלים המזרחית הם סודיים

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה טענת "איש ימין" לגילוי נכסים המנוהלים בירושלים המזרחית שהתבססה על הזכות לחופש המידע.




פסקי דין מרכזיים (בהקמה)
לילי חן נ' מדינת ישראל (ע"א 4708/03): גילוי פרוטוקול של ועדת בדיקה לפי חוק זכויות החולה רק אם "הצורך בגילויו לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותו"

משפחתו של אדם שנפטר בבי"ח פנתה לביהמ"ש לשם גילוי פרוטוקול של ועדת בדיקה שהוקמה לפי חוק זכויות החולה, ושנועדה לבחון האם הייתה התרשלות בטיפול. ביהמ"ש המחוזי דחה ערעור שהוגש בעניין, ועל כך הוגש בר"ע לביהמ"ש העליון. המערערים טענו שהפרוטוקול חיוני כדי להוכיח את עילת ההתרשלות במסגרת תביעתם לפיצויים. השופט עדיאל פסק שסעיף 21(ד) לחוק זכויות החולה, קובע שביהמ"ש רשאי להורות על גילוי פרוטוקול הדיונים של ועדת בדיקה אם מצא כי "הצורך בגילויו לשם עשיית צדק עדיף מן העניין שיש לא לגלותו". השופט פסק שהוא לא שוכנע שגילוי הפרוטוקול חיוני או שיש לו חשיבות של ממש להוכחת התביעה. צוין שבידי המערערים מצוי דוח ועדת הבדיקה והרשומות הרפואיות, ושכל מבוקשם מבוסס על התקווה שיימצאו בפרוטוקול ראיות נוספות לחיזוק תביעתם - תקווה שאינה מצדיקה חשיפת הפרוטוקול. הערעור נדחה. (ניתן 7.11.05)




התנועה לחופש המידע נ' גבי אשכנזי (עת"מ 2320/07) : פרסום קלטת שבה מתועד הרג של שלושה פליטים סודנים על ידי חיילים מצרים עלול לפגוע בביטחון המדינה

העותרים התנועה לחופש המידע ומוקד סיוע לעובדים זרים ביקשו מביהמ"ש לחשוף קלטת שבה מתועד לינץ שביצעו חיילים מצריים שבמהלכו נהרגו שלושה פליטים מסודן. העותרים ביקשו מביהמ"ש לחשוף ולפרסם את הצילומים שנעשו ע"י מצלמות הצבא ותיעדו את האירוע במדובר. ביהמ"ש המחוזי בשבתו כביהמ"ש לעניינים מנהליים קיבל את טענות המשיבים ודחה את העתירה בקבעו כי המשיבים רשאים לסרב לפרסם את הצילומים מכוח סעיף 14 לחוק חופש המידע אשר קובע שחוק זה אינו חל על גופים מסוימים ומכוח סעיף 9 לחוק אשר מאפשר אי פרסום מידע כאשר יש חשש לפגיעה בביטחון המדינה.(ניתן 5/12/2007).




מדינת ישראל נ' חברת החדשות בע"מ (עע"ם 6013/04): חיוב המדינה למסור לחברת החדשות דוחות ביקורת פנימיים בעניין חקירת תאונות אוויריות

המדינה מערערת על קביעת ביהמ"ש קמא לפיה היא מחויבת למסור לחברת החדשות שני דו"חות ביקורת פנימיים העוסקים בחקירת תאונות אוויריות ובאגף היחסיים הבינלאומיים במינהל התעופה האזרחית, לצורך הכנת כתבת תחקיר בעניין תאונות אוויריות. ביהמ"ש העליון דחה את הערעור והורה על גילוי הדוחות בקבעו, כי נושאי הדוחות הם בעל עניין רב לציבור ובגילויים ישנה תועלת רבה בעיקר בכל הקשור להפקת לקחים ותיקון ליקויים. ביהמ"ש אף ציין שלמרות שדוחות אלו הם תוצר של ביקורת פנים, הטענה שחשיפת הדוחות עלולה לפגוע במהלך עבודתה של ביקורת הפנים אינה מקנה חיסיון מוחלט.(2/1/2006).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

שידורי קשת בע"מ ורשת-נגה בע"מ נ' הרשות השניה לטלוויזיה ורדיו (עע"ם 10845/06,עע"ם 10864/06):חשיפת לוח השידורים של הזכייניות ע"י הרשות השניה

שני ערעורים שאוחדו בעניין גילוי מידע המצוי בידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, שהגיע לידיה במסגרת מכרז למתן זיכיון לשידורי טלוויזיה בערוץ השני. הזוכות במכרז, רשת וקשת, טוענות שלוחות המשבצים, הטבלאות ותיאורי התוכניות שהועברו לרשות השנייה הם בגדר סודות מסחריים, ושהנזק שייגרם להן עקב גילוי המידע גובר על האינטרס הציבורי בחשיפתו. נקבע, שלגבי לוחות המשבצים יש לדחות את הערעור מהטעם שגילוי הלוחות לא יגרום לפגיעה ממשית בערכם או לפגיעה כלכלית במערערות. לגבי תיאורי התוכניות והטבלאות נקבע שחשיפתם כן עלולה לגרום נזק למערערות וכי האינטרס של דורשי המידע, התנועה לחופש המידע ואיגוד הבמאים, הינו כללי מדי ואינו עומד בתנאי סעיף 10 לחוק, ולכן יש להורות על חיסוי התוכניות והטבלאות. ביהמ"ש אף ביטל את סכום ההוצאות הגבוה והחריג שנקבע ללא נימוקים ע"י ביהמ"ש קמא. (11/11/08).




סי.פי.אם בע"מ נ' אמיר לירן ומנהל מקרקעי ישראל(ע"א 6576/01): חיוב חברה פרטית לחשוף חוזה שנערך בינה לבין מנהל מקרקעי ישראל

המערערת זכתה במכרז שפורסם על ידי מנהל מקרקעי ישראל וכתוצאה מכך נכרת ביניהם חוזה. המשיב 1, תושב ראש העין, פנה למינהל (המשיב 2) שיתיר לו לעיין בחוזה. לאור התנגדות המערערת דחה המינהל את בקשת המשיב. כנגד החלטת המינהל הגיש המשיב 1 עתירה לגילוי מידע לביהמ"ש המחוזי שקיבל את העתירה והורה למינהל למסור למשיב את המידע המבוקש. ביהמ"ש העליון ציין שביהמ"ש המחוזי טעה בכך שסירב לדון בחלק מטענותיה של המערערת, שכן הייתה רשאית להעלות את כולן כצד שלישי נפגע, אך פסק שדין הערעור להידחות מהטעם שהמידע שנתבקש הוא מידע בעל אופי ציבורי מובהק אשר לא הוכח כי חשיפתו תגרום לפגיעה ממשית באינטרס מוגן של המערערת. לפיכך נקבע, שהמשיב 1 זכאי לקבל את המידע מבלי שמניעיו יועמדו למבחן. ביהמ"ש גינה את התנהלות המינהל, אשר בשל התנגדות המערערת סירב לחשוף את המידע ובכך העביר למשיב 1 את נטל הפנייה לערכאות, ובשל כך נמנע מלזכותו בהוצאות הערעור.(8.8.2002).

למעבר לקישור לחץ/י כאן

עו"ד גבע נ' עיריית הרצליה (עע"ם 7024/03): חיוב עיריית הרצליה למסור למערער פרוטוקולים של דיונים פנימיים בעניין חלוקת נטל הארנונה

נושא הערעור הוא בקשת המערער לעיין בפרוטוקולים של וועדת הבדיקה לעניין חלוקת נטל הארנונה בהרצליה. בית המשפט העליון ביטל את החלטת ביהמ"ש קמא וקיבל את הערעור בקבעו שאין חשש ממשי מפני פגיעה בחופשיות הדיונים ובאפשרות לגבש החלטה מקצועית ועניינית בנושא, אם יתאפשר למערער לעיין בפרוטוקולי הוועדה. לאור הדברים הנ"ל ולאחר איזון הזכויות המתנגשות קבע ביהמ"ש שהסייגים בחוק חופש המידע בנוגע למדיניות בשלבי עיצוב ובנוגע לדיונים פנימיים אינם חלים במקרה דנן, אך יש לאפשר לעירייה להחליט אם יימסר המידע למערער תוך ציון שמות הדוברים או שאלה יושמטו מן הפרוטוקולים.(ניתן 6/9/2006)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

המועצה להשכלה גבוהה נ' עיתון הארץ ועמותת שחר (עע"מ 9135/03): חיוב המועצה להשכלה גבוהה לחשוף דיונים פנימיים ופרוטוקולים

המערערת, המועצה להשכלה גבוהה ערערה על החלטת בית המשפט קמא בעניין עמותת שחר ובעניין עיתון הארץ. שני הערעורים עוסקים בהיקף החובה למסור מידע המוטלת על רשות ציבורית מכוח חוק חופש המידע ובפירוש הסייג לחוק, לפיו אין לרשות חובה למסור מידע בדבר דיונים פנימיים. טענתה המרכזית של המערערת היא שפירוש הסייג בצמצום עלול לגרום לפגיעה בהליך קבלת ההחלטות ולמנוע מהרשויות לקיים פרוטוקולים. בית המשפט העליון דחה את הערעור בקבעו שרשות אינה יכולה לסרב למסירת המידע שנתבקש תוך הישענות בלעדית על האינטרס הציבורי הכללי הקיים בשמירה על כנות הדיונים ועל האפקטיביות שלהם, ולכן סירוב המועצה למסירת המידע בשני המקרים אינו עומד במבחן הסבירות המנהלית. (ניתן 19/1/06)

למעבר לקישור לחץ/י כאן

משולם שליט נ' ח"כ שמעון פרס (בגץ 1601/90): בג"ץ קבע כי חלה חובה לפרסם הסכמים קואליציוניים לקראת כינונה של ממשלה.

השאלה שעמדה במוקד העתירות היא האם סיעות הכנסת, העורכות ביניהן הסכמים קואליציוניים לקראת הרכבתה של ממשלה, חייבות לתת להם פומבי. ההסכם הקואליציוני קובע בג"ץ, מטיבו וטבעו מצוי בתחומי המשפט הציבורי, ובתור שכזה הוא נועד לשרת את טובת הציבור. חתירה לטובת הציבור, מדגיש בג"ץ, יוצרת אמון בקרב הציבור בשיטת הממשל, אולם אמון זה לא יוכל להתקיים אם נמנע הפרסום של אותם הסכמים, שכן אז נמנעת יכולתו של הציבור ליטול חלק בתהליך הפוליטי ולגבש מסקנות לגבי ההווה והעתיד. חובת הגילוי נובעת אף מזכותו של הציבור לדעת ומזכותו לקבל מידע. זכויות אלו מקורן בחופש הביטוי שהוא אחד מעקרונות היסוד של השיטה, דבר המלמד כי מדובר אך בזכות ציבורית אלא גם בזכותו של היחיד. על כן נקבע כי ראוי שתוטל חובה על סיעות ועל חברי כנסת לתת פומבי להסכמים פוליטיים שנערכו ביניהם לקראת כינונה של הממשלה. (ניתן 8/5/90).




פלוני נ' וועדת האבחון לפי חוק הסעד(בג"צ 789/95): החלטת בית המשפט המחוזי לאסור חשיפת פרוטוקול ועדה שדנה בחסוי גוברת על זכות העיון של האפוטרופוס.

העותר, אפוטרופוס של חסוי הסובל מפיגור, מבקש לחשוף מסמכים מפרוטוקול הישיבה שקבעה, כי על החסוי לחזור מביתו של העותר להוסטל, לאחר שבית המשפט המחוזי קבע, כי בנסיבות העניין אין לחשוף את המסמכים. בג"צ קבע, כי אומנם יש לאזרח זכות לעיין במסמכי הרשות, אולם זכות זו אינה מוחלטת ולעיתים נסוגה מפני אינטרס ציבורי שגובר עליה, ומכיוון שלפי חוק הכשרות המשפטית חשיפת ידיעות הנוגעות למפגרים על ידי בעלי תפקידים הכפופים לחוק זה תעשה על ידי החלטת בית המשפט, החובה לקיים את החלטת בית המשפט המחוזי שאוסרת את חשיפת המסמכים גוברת על האינטרס של העותר.




פלונית נ' בית הדין למשמעת של עובדי המדינה (בג"ץ 1435/03): זכותה של מתלוננת להיות נוכחת בהליכים המתנהלים נגד מושא תלונתה

העותרת, שעבדה בשירות המדינה, התלוננה כנגד המשיב בגין הטרדה מינית, ביצוע מעשים מגונים ואינוס. במוקד העתירה עומדת החלטת בית הדין למשמעת של עובדי המדינה שלא לאפשר למתלוננת להיות נוכחת בהליך המשמעתי בעניינה, זאת בשל החשש לפגיעה בפרטיותו של הנאשם. בג"ץ ביטל את החלטת בית הדין וקבע כי בנסיבות העניין, קיום הדיון בדלתיים סגורות עלול לעקר את החשיבות שמייחסת שיטת המשפט לנוכחותו של המתלונן בהליכים פרי תלונתו. הודגש כי בהליכים פומביים תמיד עלולה להיפגע פרטיותו של הנאשם, אולם זהו המחיר הטמון בעיקרון פומביות הדיון.

למעבר לקישור לחץ/י כאן

סוגי זכויות

זכויות אזרחיות ופוליטיות
 
  המרכז האקדמי למשפט ולעסקים פורטל זכויות האדם